החלטה בתיק רע"צ 31274-11-11

1.         בפני בקשה לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיב בהליך דנן ולחילופין, להמיר את הערבון בערובה אחרת.

2.         מדובר בהליך נוסף מבין הליכים רבים המתנהלים בין הצדדים מזה שנים רבות בערכאות המשפטיות השונות ובלשכת ההוצאה לפועל.

3.         ביום 16.11.2011 הגישה המבקשת בקשה למתן רשות ערעור על שתי החלטות שניתנו על ידי כבוד רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת הברפלד - אברהם) מהתאריכים 19.10.2011 ו - 15.11.2011. במסגרת ההחלטה מיום 19.10.2011, נתנה כבוד הרשמת הוראות לביצוע פסקי הדין שניתנו על ידי כבוד ס. הנשיא השופט י. וגנר ברע"צ 10210-06-09 (20.5.2010) וברע"צ 19166-06-10 (22.9.2011). במסגרת ההחלטה מיום 15.11.2011 דחתה כבוד הרשמת את עתירתה של המבקשת להורות על השהיית הליכי ההוצאה לפועל, עקב הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, על פסק הדין ברע"צ 19166-06-10 הנ"ל.

4.         בהתאם לתקנה 120(ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979, נקבע כי על המבקשת להפקיד בקופת בית המשפט ערבון בסך של 4,000 ש"ח לצורך הבטחת הוצאותיו של המשיב, וזאת בתוך 15 ימים.

5.         המבקשת הגישה בקשה לפטור אותה מהפקדת ערבון להוצאות המשיב ולחילופין, להמירו בחלק מסכום החוב אותו חב המשיב למבקשת. הבקשה הועברה לתגובת המשיב, אשר מתנגד לפטור את המבקשת מהפקדת הערבון. המועד להגשת תשובה לתגובה חלף ומכאן החלטתי.

6.         המבקשת הפנתה בבקשתה להחלטות קודמות שניתנו על ידי בית המשפט העליון, במסגרתן הופטרה מתשלום אגרה וערבון (לרבות החלטות מהתאריכים 29.10.2006, 16.12.2008 והחלטות ישנות יותר) וכן, להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 11450/07 (עותק ההחלטה לא צורף) והחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בע"א 1059/05). בנוסף, הפנתה המבקשת להחלטות אחרות אשר הפחיתו את גובה הערבון אותו נדרשה להפקיד. 

במסגרת תצהירה שצורף לבקשה, טענה המבקשת כי היא בת 73, היא אינה עובדת מאז שעברה שני ניתוחים בברכיה ומתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי בסך של 1,800 ש"ח, כמו גם עזרת שני בניה. לטענתה, בבעלותה דירה, בשותפות עם שני בניה, כיורשיו של בעלה המנוח ז"ל. מעבר לכך, אין לה רכוש אחר, למעט מיטלטלי בית מועטים ובגדיה. למבקשת שני בנים, האחד בן 44, נשוי ואב לתינוק, הוא עובד כשכיר ומתגורר לטענתה בשכירות. השני - בן 42, נשוי ואב לילד בן שש ומתגורר אף הוא בשכירות. נטען, כי התובעת אינה מנהלת חשבונות בנק ואין בידיה תכניות חיסכון כלשהן. לטענתה, פניות בעבר לקרוביה לצורך נטילת הלוואה, סורבו בשל היכרותם את מצבה.

7.         המשיב התנגד לבקשה לפטור מהפקדת ערבון וטען, כי תצהירה של המבקשת אינה משקף את תמונת המצב העדכנית באשר לכולתה הכלכלית. לטענתו, המבקשת פתחה לאורך השנים בהליכים רבים ובד בבד הגישה בקשות לפטור מתשלום אגרה או ערבון, אליהם צורף תצהיר בנוסח אחיד , אשר שמש אותהגם בבקשה דנן. המשיב טען, כי המבקשת לא פרטה כנדרש את נסיונה להיעזר בצדדים שלישיים, לרבות בני משפחתה, היא לא הצהירה כי פנתה לגורם כלשהו לצורך גיוס הכספים והעלתה טענות כלליות בלבד. עוד נטען, כי היא נמנעה מליתן פרטים בדבר השתכרותם של בניה.

            עוד טען המשיב, כי ניסיון העבר מוכיח, כי במקרים בהן נדחו בקשותיה, הפקידה המבקשת את הסכומים הנדרשים ויש בכך כדי להוכיח כי יש ביכולתה להפקיד את סכום הערבון. בנוסף, טען המשיב כי המבקשת לא הסבירה כיצד יש ביכולתה הכלכלית לממן ייצוג משפטי.

המשיב טען כי חובותיו הנטענים כלפי המשיבה, הינם חובות שנויים במחלוקת ולכן, אינם יכולים לשמש תחליף לערבון. עוד טען המשיב, כי למול סכומי ההוצאות בהן הוא חוייב כלפי המבקשת (ואשר לטענתו חלקם בוטל), נותרה המבקשת חייבת לו הוצאות משפט העולות כדי עשרות אלפי שקלים.

            בכל הנוגע לסיכויי הבקשה למתן רשות ערעור, טען המשיב כי סיכוייה קלושים ביותר שכן, הממבקשת מודה בעצמה בסעיף 5 לבקשה לפטור מהפקדת ערבון, כי ההחלטות מושא הרע"צ ניתנו על ידי כבוד הרשמת בהסתמך על פסק דינו של כבוד השופט וגנר. עוד נטען, כי החלטתה של כבוד הרשמת מיום 19.10.2010 תואמת לחלוטין את הוראות פסקי הדין שניתנו על ידי כבוד השופט וגנר, לרבות ההוראה בדבר החייאת תיק הוצל"פ 0201913860, כמו גם העמדת סכום החוב בו על סך של 1,000 ש"ח, מטעמים מנהליים טכניים, על מנת שלא יסגר. עוד טען המשיב, כי כבוד הרשמת לא חרגה מסמכותה, עת דחתה את הבקשה להשהיית ההליכים. בנוסף, הפנה המשיב להחלטת כבוד השופט וגנר מיום 2.12.2011, במסגרתה נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו השני, עליו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

8.         תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת, בין היתר, כי עם הגשת בקשה לרשות ערעור, יפקיד המבקש ערבון או יתן ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב בבקשה ובערעור וכי הוראות תקנות 427 עד 433 יחולו בעניין זה, בשינויים המחוייבים.

9.         הכלל הקבוע בתקנה 427 לתקנות קובע כי המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב. לפיכך, מוטלת עליו החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאות הצד שכנגד, אם ידחה ערעורו (ראה ע"א 2265/99 אמנון טל נגד א.א. יבואני תבואות ומספוא, רע"א 1243/98 אלפי נגד אלפי, בש"א 329/90 יונה אברך נגד אשר גרוגר ו -  4 ואח', פ"ד מד(2) 386, ע"א 6217/99 אהרון קורן ואח' נגד בנק לאומי לישראל בע"מ).

הנטל להראות כי יש לסטות מן הכלל הנ"ל מוטל על מבקש הפטור מהפקדת הערבון. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים. הראשון - מצבו הכלכלי של בעל הדין והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון והשני - סיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל. התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך - הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור. עקב השוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, בעוד שבעניין פטור מאגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

            כלל הוא, כי על מבקש פטור מהפקדת ערבון, כמו מבקש פטור מאגרה, מוטלת החובה להכבד ולפרט את הכנסותיו, נכסיו וניסיונותיו לגייס את הכספים הדרושים ממכרים או קרובי משפחה ולתמוך טענותיו בתיעוד הולם (ראה ע"א 189/00 משה אריאן ואח' נגד ארנון ויינברג ואח', רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נגד עיריית תל אביב (10.1.2007).

10.        באשר להחלטות הקודמות במסגרתן ניתן למבקשת פטור, הרי שאין בהן משום חזקה בדבר חוסר יכולתה של המבקשת להפקיד את הערבון. כפי שציינה כבוד השופטת שרון נתנאל (בתפקידה כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה), בהחלטתה מיום 6.1.2012 ברע"א 17652-11-11, גם אם ניתן להקיש בענייננו מהוראות תקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז - 2007, העוסקת בפטור מתשלום אגרה, להבדיל מפטור מתשלום ערבון, הרי שמדובר בהחלטות שניתנו לפני למעלה משנתיים. בנוסף, במקרים אחרים חוייבה המבקשת בהפקדת ערבונות ואף הפקידה אותם בפועל.

11.        לכאורה, על פי הנתונים שבתצהירה של המבקשת, היא עצמה חסרה יכולת כלכלית להפקיד את הערבון הנדרש בקופת בית המשפט. עם זאת, כפי שפורט לעיל, על מבקש פטור מהפקדת ערבון מוטלת החובה להכבד ולפרט גם את ניסיונותיו לגייס את הכספים הדרושים ממכרים או קרובי משפחה ולתמוך טענותיו בתיעוד הולם. המבקשת לא פרטה בתצהירה דבר לעניין השתכרותם של שני בניה, רכושם ונכסיהם ואף לא הצהירה כי פנתה אליהם בבקשה לעזור לה בהפקדת הערבון נשוא בקשת רשות הערעור דנן. אמנם, אין זה מובן מאליו, שבני משפחתה של המבקשת צריכים לממן את ההליך המשפטי בו נקטה אולם, במקרה דנן, המבקשת אף לא טענה כי פנתה למי מקרוביה או מכריה לצורך גיוס כספי הערבון הנדרש. מלבד טענה כללית לפיה פנתה בעבר למכריה לצורך קבלת הלוואה, לא נטען על ידי המבקשת דבר בעניין זה.

12.        זאת ועוד, כפי שהוכח מתגובתו של המשיב, במקרים בהן נדחו בקשותיה של המבקשת לפטור אותה מהפקדת הערבון, היא הפקידה את הערבונות הנדרשים, עובדה שיש בה כדי להעמיד בספק את הטענה בדבר חוסר יכולתה להעמיד ערבון בסך של 4,000 ש"ח, לצורך הבטחת הוצאות המשיב בתיק דנן.